חקר מערות ב-Openworld: לבה, נפט וגבישים מתחת לכוכב לכת עגול

מה יש במערות של Openworld?

Openworld הוא ארגז חול ווקסלי על כוכב לכת עגול שלם — הולכים ישר וחוזרים למקום שיצאנו ממנו — מתחת לשמיים אמיתיים עם שלבי ירח וליקויים. ב-Mac (נייטיב ב-Apple Silicon), ב-Windows וב-Linux. ומתחת לכוכב הזה, האדמה היא לא תפאורה: המשחק חוצב רשת מערות אמיתית ב-200 המטרים הראשונים מתחת לפני השטח, ואז מלביש אותה לפי העומק ולפי האקלים שמעליה.

שלוש משפחות של מערות חולקות את התת-קרקע:

• מנהרות שאפשר ללכת בהן דקות: רוחב 2 עד 9 m, רצפות שטוחות, פיצולים, חדרים במקום שבו הן נפגשות, כניסות שנפתחות באדמה — וערוצים.
• צינורות מתפתלים ברוחב 2.5 עד 4 m שעולים ויורדים בכל זווית: המדרונות והפירים שבין קומות הרשת.
• מערות־אולם: אולמות ברוחב 10 עד 60 m, בעומק 45 עד 95 m, עם תקרות מקומרות ועמודי אבן עבים בבסיסם.

מה שתמצא בפנים תלוי ביבשה שמעליך. ארבעה אקלימי מערה:

• מערות נטיפים (הנפוצות ביותר): נטיפי קלציט, זקיפים מתחתם, עמודים במקום שבו הם נפגשים, רצפות של חצץ וחרסית. מתחת למדבריות חמים, קרומים של מלח אדמה.
• מערות שופעות (יבשה לחה ונוחה מעליהן): שטיחי אזוב, וילונות של גפנים, פטריות זוהרות.
• מערות קפואות (יבשה קרה מעליהן): רצפות קרח ונטיפי קרח מקרח דחוס.
• מערות עמוקות (מ-68 m מתחת לפני הים): רצפות בזלת עם גידים של סלע מאגמה, אשכולות של גבישים זוהרים.

מתחת לדשא
כמה מטרים של אדמה, ואז סלע — וכבר הכתמים הכהים של הפחם והגרגרים החיוורים של הברזל.

אגם לבה
הוא נושם ומאיר את הקירות בכתום. גולם מאגמה מפטרל על החוף שלו.לבה מאירה 12 m סביבה: תראה אותה מגיעה.

לחץ עליהם
עטלפים, עכבישים, גולמים… ואביר שמחזיק טרול במרחק. פגע ביצור שלוש פעמים והוא מפיל את העצמות שלו.

עדשת נפט
שחור, עם ברק של קשת בענן, לכוד מתחת לפצלים. עם דלי הוא הופך לדלק — ומזוקק, לקרוסין (דלק רקטות אמיתי) ולפלסטיק.

כמה עמוק אפשר לחפור?

הגבהים ב-Openworld הם גבהים אמיתיים: הים נמצא ב-160 m וההרים מטפסים עד 300 m. רצפת העולם היא סלע היסוד, בגובה 0 — כלומר 160 m מתחת לחוף, ועד 300 m מתחת לפסגה. מערות חיות ברצועה של 200 m מתחת לפני השטח, אף פעם לא בסלע היסוד.

ומרכז הכוכב? הוא 1,000 km עוד יותר למטה: מחוץ להישג יד. מכיוון שהעולם הוא כוכב לכת עגול, “למטה” תמיד מצביע אל המרכז הזה, בכל מקום שתחפור — בקו המשווה כמו בקטבים.

עפרות לפי עומק: איפה למצוא פחם, ברזל, זהב ואבני חן

עפרה שוכנת בגידים: שרשראות של כיסים בסלע. לכל עפרה יש רצועת עומק משלה, ולחלקן יש העדפה ליבשה מסוימת שמעליהן. העיקריות:

• פחם: 3 עד 70 m — הלפידים שלך, הדלק שלך והמחזר של הכבשן.
• נחושת: 8 עד 90 m, נפוצה יותר מתחת לרמות.
• ברזל: 10 עד 140 m — כלים, שריון, דליים.
• רזוניט: כיסים סגולים נדירים, 35 עד 110 m — הסגסוגת הראשונה.
• זהב: 70 עד 200 m.
• טיטניום: 90 עד 200 m, פי שלושה נפוץ במחוזות געשיים.
• אבני חן: 100 עד 200 m, נפוצות יותר מתחת להרים. היהלום נחתך מעפרת אבני חן.
• אורניום: 120 עד 200 m.

בוקסיט, ליתיום, מלחת, גופרית וצור מזינים גם הם את המכונות. כשאתה צריך עפרות לשריון שלך, אתה כבר יודע כמה רחוק ללכת; את כולן, עם האדמות שהן אוהבות, תמצא במדריך המשאבים שלנו.

• 200מטרים של מערות מתחת לפני השטח
• 19סוגי עפרה בגידים
• 134מרבצי ענק בכדור הארץ
• 14מטרים שמואר לפיד אחד

פחם וברזל כבר מהמערה הראשונה שלך

מעל הגידים הגדולים, 48 המטרים הראשונים מתחת לאדמה מחזיקים רשת שנייה, צפופה יותר, של גידי פחם וברזל קטנים: כמעט בכל קוביית סלע שנייה של 6 m יש אחד, ולכן כל קיר מערה מראה כמה — בערך גיד אחד כל 25 m של גלריה. שריון ברזל מלא נכנס בשניים או שלושה גידי ברזל. בגלל זה הלילות הראשונים שלך עוברים הרבה יותר טוב עם מכוש ביד.

מרבצים ענקיים וסלעי העפרה שלהם

בכל עולם מסתתרים גם מרבצים ענקיים: כתשעים בכדור הארץ, אליפסואידים של עפרה ברוחב 40 עד 120 m שפסגתם 2 עד 30 m מתחת לקרקע — פחם, ברזל, נחושת, בוקסיט, זהב, טיטניום, ליתיום, אורניום, אבני חן, מלחת ונפט. מרבצי הפחם, הברזל, הנחושת והבוקסיט הראשונים שוכנים 250 עד 700 m מנקודת ההתחלה של העולם, האחרים בתוך 1.5 ק״מ.

איך מזהים אחד: סלעי עפרה, בגובה 2 עד 4 m, שניצבים על הקרקע מעל הליבה שלו. חפור לתוך האמצע: הליבה היא עפרה טהורה, שדוללת לכיוון השוליים. נפט הוא היוצא מן הכלל: בלי סלעים, אבל חלחולים שחורים של ביטומן (ראה למטה).

לבה: איך לא למות

אגמי לבה יושבים עמוק: חדרים מקומרים שהרצפה שלהם אגם של לבה, מוקף באובסידיאן, סלע מאגמה ובזלת. התחתית שלהם נמצאת 6 עד 30 m מעל סלע היסוד, תמיד לפחות 40 m מתחת לפני השטח. תמצא אחד בקטע יבשה אחד של 220 m מתוך חמישה — אחד מתוך שניים במחוזות געשיים. גם חלק מהמערות המוצפות מתמלאות לבה במקום מים, כשהרמה שלהן עמוקה מספיק.

לבה מאירה 12 m סביבה, ולכן הזוהר הכתום שלה מזהיר אותך מרחוק. דרוך בה ואתה נשרף, שוב ושוב, והחיים שלך נמסים: כמה שניות מספיקות. שריון מרכך את הכוויות, הוא לא מציל אותך. מסך המוות מסכם את זה: “ניסית לשחות בלבה.”

נפט ולמה הוא טוב

הנפט ישן בשני סוגי שדות. שדות נפט ענקיים שוכנים מתחת לשפלות — מישורים ושטח מתון הרחק מההרים: אחד במרחק 6 km מנקודת ההתחלה של העולם, ועוד שמונה סביב הכוכב. הסימן שלהם על הקרקע: שלושה עד חמישה ערוצי נפט עולים עד פני השטח, וכל אחד מכוסה בביטומן שחור בכתם משוסע ברוחב 1 עד 3 m. חפור דרכו ועקוב אחרי צינור הנפט למטה, אל עדשה ברוחב 120 m בערך, שראשה כ-30 m מתחת לאדמה.

עדשות קטנות — ברוחב 20 עד 60 m ובעובי 6 עד 16 m, שמרכזן 20 עד 60 m למטה, לכודות מתחת לכיפה של צפחה — לא מראות דבר על פני השטח. ערוצים דקים עולים מהתקרה שלהן ונעצרים 2 עד 8 m מתחת לאדמה בכתם של ביטומן: חפור, וכשהמכוש פוגש ביטומן או צפחה כהה, הנפט למטה. במערה, עמוד ביטומן שחור בין הרצפה לתקרה הוא אותו ערוץ: עקוב אחריו למטה. חפש מתחת למדבריות, מישורים ורמות; לעולם לא מתחת להרי געש או להרים גבוהים.

מעט אוויר יושב בראש כל עדשה, ואפשר להצית ביטומן בלפיד: אז הוא בוער לנצח, משואה מעל הנפט שלך. כל הסימנים, צעד אחר צעד, במדריך המשאבים שלנו.

כדי להעלות אותו אתה צריך דלי (שלושה מטילי ברזל): מטר מעוקב אחד של נוזל אחד בכל פעם. אחר כך בית הזיקוק, עמוד נחושת מעל אש, מפצל את הנפט ל:

• קרוסין, ו-RP-1 לרקטות אמיתיות לאחר שנשפך לדיואר;
• בנזין וסולר, דלקים למחוללים שלך;
• גז טבעי, שמעובה למתאן במפעל הגז;
• פלסטיק (בהגדרה אחרת), לכרטיסים אלקטרוניים, לסוללות ולכבלים, וזפת.

גם נפט גולמי בוער בחריץ דלק (20 שניות למטר מעוקב). ואם אתה חולם על משאבות ומסועים, ראה למה נפט טוב במפעל.

גבישים, גאודות ונטיפים

מ-20 עד 160 m למטה, המכוש שלך עלול לפרוץ אל תוך גאודה: כדור חלול ברוחב 4 עד 9 m, קליפת קלציט מרופדת בגבישים זוהרים, קוורץ וכמה אבני חן. גבישים פולטים אור קר שמגיע ל-5 m, כמו הפטריות הזוהרות הכחולות של המערות השופעות: בחושך, הם נקודות הציון שלך.

נטיפים תלויים מקלציט בתקרות של מערות נטיפים, מקרח דחוס במערות קפואות; במערות עמוקות, אשכולות גבישים תופסים את מקומם.

מי חי שם למטה

מתחת לאדמה תמיד לילה. יצורי החושך יוצאים במערות בכל שעה, מ-6 m למטה ועד כ-50 m מתחת לפני השטח. את מי תפגוש:

• עטלפים (עוינים): בקבוצות של 2 עד 5, הם צוללים עליך. הם מפילים גואנו.
• זומבים, סליימים ושרומרים (עוינים): הקבועים של הלילה, בבית מתחת לאדמה.
• עכבישים (ניטרליים): עזוב אותם והם יעזבו אותך. החוט שלהם הופך לקשת שלך.
• טרולים (עוינים): גובה 2.6 m, איטיים ומכים חזק. חלקם נושאים יהלום.
• גולמי מאגמה (עוינים): הם זוהרים, והסיכוי לפגוש אותם גדול פי חמישה ליד לבה.
• גולמי גבישים (ניטרליים): ענקיים וזוהרים, שלווים כל עוד אתה לא מכה בהם.
• סלמנדרות אש (ניטרליות): חרוט של אש, ובלוטת אש בשבילך אם ניצחת.
• שדונים (עוינים), עקרבים (ניטרליים) ונבגונים תמימים משלימים את ההרכב.
• התיבה המחקה: תיבה… שנושכת. נצח אותה בשביל מטילי ברזל וזהב, חיצים, ולפעמים יהלום.

לפני השטח יש קהל משלו בלילה: ראה מפלצות בחושך.

אור וחזרה החוצה

הרחק מהכניסות, חשוך לגמרי. האור שלך בא ממה שאתה מביא: לפיד (ווקסל פחם אחד על מקל נותן ארבעה) מאיר 14 m סביבו, פנס (לפיד מתחת לכלוב ברזל) נותן אותו טווח בלבן — ושום מפלצת לא מופיעה באור שלהם. שם למטה רק לבה (12 m), גבישים ופטריות זוהרות (5 m) זוהרים מעצמם.

1. 1

   ארוז לפידים ואוכל

   צור ערימה טובה של לפידים לפני שאתה יורד: פחם מופיע כבר בקירות הראשונים, ולכן אפשר למלא מחדש בדרך.

2. 2

   סמן את הדרך

   הנח לפיד בכל פיצול, תמיד באותו צד כשאתה יורד: שום מפלצת לא מופיעה בטווח 14 m ממנו. כדי לחזור, השאר אותם בצד השני.

3. 3

   כרה תוך כדי תנועה

   פחם וברזל מצפים את עשרות המטרים הראשונים. מכוש טוב יותר — עץ, אבן, ברזל, טיטניום — חופר מהר יותר ומחזיק יותר זמן.

4. 4

   שים לב לצעד

   נפילה כואבת מ-3 m, וכל מטר נוסף עולה לך עוד חיים. ערוצים ופירים עמוקים יותר ממה שהם נראים בחושך.

5. 5

   כבד נוזלים

   במערה מוצפת אתה עוצר נשימה 15 שניות, ואז מתחיל לטבוע. ליד לבה, השאר ווקסל של סלע בינה לבין הרגליים שלך.

6. 6

   חפור את דרכך למעלה

   הלכת לאיבוד? חצוב מדרגות בסלע לכיוון פני השטח. מערות אף פעם לא יורדות מתחת ל-200 m מתחת לאדמה: השמיים תמיד בהישג יד.